כמה ספרים כבר קראתם שהצביעו במישרין על
ניהול כספים, רגשות וגישה למסחר כעל שלושת הגורמים של מסחר
מוצלח? שלושת הגורמים הללו הם המפתח, אך אנו מארגנים אותם בצורה
אחרת. איננו מתייחסים לניהול כספים כאל גורם נפרד. תחת זאת, זהו
הבסיס לכל פעולה שאנו נוקטים בשוק.
הבסיס
ניהול כספים הוא
המוקד מספר אחת של ברוקר מצליח. ניהול כספים הוא המהות של ניהול
ההון לשם מניעת אבדן הון, החזרת רווחים בעמדה ובה בעת יצירת
פוטנציאל מרבי לרווחים. ניתן יישם אסטרטגיות רבות כשמדובר בניהול
כספים, אך בפרק המבוא נדון באסטרטגיה פשוטה.
ראשית כל, המפתח
לניהול כספים מוצלח הוא גישה הגנתית. אם כל פעולה שתנקטו לא תהיה
מבוססת על גישה הגנתית, סיכויי ההצלחה שלכם יהיו מוגבלים. רוב
הגישות לסחר מתייחסות לניהול כספים כאל גורם נפרד. לעומת זאת,
אנו סבורים כי עקרונות ניהול הכספים הם הבסיס או אבן הפינה לכל
פעולה שננקטת בשוק.
כשהברוקר הופך את עקרונות היסוד של
ניהול כספים מוצלח לאבן הפינה שלו, יאפשר לו הדבר לשנות
את סיכויי ההצלחה לטובתו, ובאופן דרמטי. הרעיון הבסיסי של ניהול כספים
הוא לזהות את הסיכון במסחר במניה מסוימת, בהתבסס על
פענוח של מדד. מרגע שהסיכון מזוהה, היקפו מוכנס
לנוסחה לזיהוי כמות ההון שיש להשתמש בה. מכאן יכול הברוקר
לכייל את יחס הסיכון לרווח שלו, ולשמור על הסיכויים
לטובתו.
 |
|
[תרשים
א']
|
 |
|
[תרשים
ב']
|
זיהוי מדויק של
הסיכון
קל לזהות את הסיכון בסחר. גורם זה מחושב ע"י
הפחתת רמת הכניסה מרמת עצירת ההפסד [stop loss level]. כך
יתקבל הסיכון הנקודתי [point risk]. אם תכפילו את הנתון הזה
במחלק [divider], שב-E-Mini של S&P הוא 50$, תקבלו את סכום
הון הסיכון שלכם. כדי לקבל את ערך הסיכון באחוזים, חלקו את סכום
הסיכון בשוליים הנדרשים בעבור העמדה. התוצאה הסופית תהיה שיעור
הסיכון שלכם בסחר במניה נתונה, באחוזים (תרשים א').
זיהוי הפוטנציאל לעלייה [upside potential] יכול להיעשות במספר צורות. בדרך
כלל, מדובר ברמת היעד מינוס רמת הכניסה. הכפילו את ההפרש
במחלק. קחו את הערך הזה וחלקוהו בשוליים הנדרשים כדי לקבל את
שיעור התשואה באחוזים. לעתים קרובות, יהיו לברוקר יעד התחלתי ויעד ראשי, ולפיכך
יש לחשב את התשואות לגבי שתי רמות
היעדים (תרשים ב'). זיהוי יחס הסיכון לרווח נעשה פשוט על ידי חלוקת סכום הסיכון בסכום הרווח.
בדוגמאות שבתרשימים, מדובר ביחס סיכון לרווח של 1:2.
איך לשמור על
הונכם?
עצירות הפסד הן חיוניות בסחר. בלי עצירות
הפסד, הברוקר נוטל סיכונים מופרזים בסחר, מה שמוביל לא פעם
לאסון. מאפיין אחד שתגלו אצל כל ברוקר מצליח הוא השימוש המתמיד
בנקודות עצירה מוגדרות מראש.
ניתן לקבוע נקודת עצירה ממשית או
להחליט עליה בלי להתחייב. הגישה השנייה מחייבת משמעת בסחר. בלי
משמעת, הברוקר לא יוכל לווסת את הסיכון, משום שבכל פעם שהסחר
מתקרב לנקודת העצירה, הוא יסתכן בהמתנה.
עצירת הפסד
עצירת הפסד
היא רמה נתונה שכשמגיעים אליה, עמדה פתוחה מתכסה או נסגרת.
לדוגמא, אם ברוקר נותן הוראת עצירת מכירה ל-ES ב-902 (המניה
נסחרת כעת ב-905), העמדה תיסגר לאחר שתירשם רמה של
902.
.
Trailing
Stop Loss
עצירת הפסד
נגררת
נקודות עצירה נגררות מתאימות במיוחד למצב שבו
מעונין ברוקר לשמור הן על הרווחים שכבר הושגו והן על הפוטנציאל
לרווחים עתידיים. לצורך השימוש בעצירות נגררות, מזהים רמת גרירה
רצויה, כמו למשל נקודה אחת. לאחר מכן, העצירה תפגר מאחורי השיא
הגבוה ביותר שנרשם לאחר ייזום העצירה. לדוגמא, אם הסוחר נכנס
ל-ES ב-901 והשתמש בעצירה נגררת של נקודה אחת, העמדה תיסגר אם
נרשמה רמה של 900. אם ES התקדם ל-905, רמת העצירה החדשה תהיה
904.
עצירות נגררות הן אידאליות כיוון שהן מאפשרות מימוש
פוטנציאל רווחים נוסף בזכות מומנטום, תוך הגבלת הסיכון. הגישה
מתאימה במיוחד לעמדות שרשמו רווח וכעת הן מתקרבות לתשישות. גישה
שכזו תמנע ויתור על רווחים נוספים. החסרון הוא עצירה מוקדמת מדי,
אך זהו מחיר פעוט כיוון שאתם תמיד יכולים לסחור כשאתם מרוויחים,
אך לא כשאתם סופגים הפסדים מופרזים.
הבנת עצירות ועיתוי
השימוש בהן, ביחד עם שמירה על גישה הגנתית היא הצעד הראשון
לרכישת מיומנות גבוהה בניהול כספים. הקצאת ההון בפועל היא השלב
המורכב הבא.
ברוקר מעולם אינו מעונין לסכן יותר –5%-10% מהונו
על נייר ערך אחד. אם אתם מתחילים עם חשבון קטן יותר, האחוז יהיה
גבוה יותר. במקרה זה, אנו ממליצים לכם לסחור
רק בניירות ערך בעלי סיכון נמוך וסיכויי הצלחה גבוהים. אם
יש לכם חשבון קטן, סביר להניח שתסחרו רק 2-5 פעמים
בשבוע.
הון סיכון
הון סיכון
הוא כמות ההון שתהיו מוכנים לסכן בעת עצירת הסחר.
לדוגמא, אם יש לכם חשבון של 10,000$ ואתם
מסכנים 8% מתוכו (בגלל שיש לכם תחושה חזקה שהמניה תעלה יותר תוך
סיכון נמוך), אזי הון הסיכון שלכם יהיה 800$.
סכום זה של 800$
אינו היקף המסחר, אלא הסכום שתהיו מוכנים להפסיד על המניה. גודל
העמדה לעולם אל לו להיקבע על פי הסכום שאתם מוכנים לסחור בו
ולסכנו. על גודל העמדה להיקבע לפי סיכויי
ההצלחה. הון הסיכון רק מזהה את הסכום המרבי שתהיו
מוכנים להפסיד אם תיקחו את העמדה הגדולה ביותר האפשרית.
כמה אפשר
לקנות?
אם 800$ הם הון הסיכון שלכם, עליכם לקבוע כמה
חוזים תקנו בהתבסס על רמת הכניסה מינוס רמת עצירת ההפסד. אם
נכנסתם ל-ES ב-900 והעצירה שלכם ממוקמת ב-898, הסיכון שלכם בסחר
יהיה 2 נקודות או 100$. כדי לזהות כמה חוזים תוכלו (ולאו דווקא
תעדיפו) לקנות, עליכם לחלק את הון הסיכון בסיכון בתוך המניה
(כניסה מינוס יציאה), או $800 ÷ $100 = 8.
במקרה זה, אתם
יכולים לקנות עד 8 חוזים של E-Minis ולשמור על רמת סיכון של 8%
מהחשבון שלכם, אם העמדה תיעצר. דרישת השוליים הכוללת לסחר זה
בשמונה חוזים (לפי 2,000$ לחוזה) תהא 16,000$. נתון זה
מתקבל מהכפלת מספר החוזים בדרישת הסחר, 8 × $2,000 = $16,000.
סכום זה עולה על גודל החשבון שלכם, דבר שאינו אפשרי. כדי לזהות
את מספר החוזים שניתן לקנות, עליכם לחלק את גודל החשבון הכולל
בדרישת השוליים, דבר שיניב את מספר החוזים המרבי, 10,000 ÷ 2,000
= 5.<
BR>
הערות לסיום
זהו רק מבוא פשוט לניהול כספים. אמנות ניהול
הכספים מיושמת באמת כשהברוקר יוצר שיטת סחר המזהה היכן ממוקמת
עצירת ההפסד של כל מניה. רוב הברוקרים מנסים להשתמש במספר
מתמטי או בגישה מתמטית לזיהוי המיקום האידאלי של נקודת עצירה בסחר, ונכשלים כשלון
חרוץ כשהם מבקשים להחילם על כל המניות באשר הן.
 |
|
[תרשים
ג']
|
העובדה היא שלכל מניה נקודת עצירה
אידאלית משלה, התלויה בנייר הערך. לדוגמא, כשמדובר מניה המזנקת
מתמיכה נמוכה יותר, נקודת העצירה תהיה ממש מתחת לרמת התמיכה
(תרשים ג'). אם המדד מרוחק 3 נקודות מרמת התמיכה הנמוכה, אזי
ייעשה שימוש בעצירה של 3 נקודות. אם רמת הנמיכה נמצאת במרחק 5
נקודות, תמוקם נקודת עצירה במרחק זהה. קביעת פרמטר קבוע לעצירת
הפסד והחלתו על כל המניות לא יכולה להצליח, בגלל שהמדד נע ומגיב
בהתאם לתנאי השוק הבסיסיים, ומעולם אינו מניב עקיבות שניתן
לחזותה מראש.
גישה זו
כמעט לעולם אינה נלמדת, פשוט משום שישנן מעט שיטות שיודעות באמת
כיצד לזהות את הנתון המכריע של רמת עצירת ההפסד.
|
